האם זה הזמן לזרוק אותו?

"תמחק אותה
תמחק ותחסום אותה גם בנייד שלך
אני לא מרשה שיהיה בניכם שום קשר,אתה שומע?
אם לא תעיף אותה זה רק מראה שאתה לא אוהב אותי!"

בחייאת הוא פונה אלי עם מבט חצי מיואש ופרצוף מתוסכל תסתכלי עליה תראי איך היא מתנהגת כמו מטורפת.

"תראי את עצמך את מתנהגת כאילו הכיש אותך נחש מה הסרט שלך?
אין לי איתה כלום,כמה פעמים להגיד לך אנחנו עובדים ביחד אנחנו חברים ואת לא תגידי לי עם מי לדבר, מה את הסוהרת שלי?"

אני מסתכלת על שניהם, בני 40+ זוגיות שנייה
לא נשואים, אין ילדים משותפים
חיים יחד יש רצון להצליח ,יש קשיים,יש אהבה
הגיעו אלי דרך המלצה (תמיד נחמד שיש ממליצים).

מה אתם מצפים ממני?
היא: אני רוצה שתסבירי לו שהוא לא יכול להתנהג ככה,זאת לא אהבה, אם הוא מבטל את הרצון שלי ,הוא לא באמת אוהב אותי, הוא צריך לכבד את הבקשה שלי כמו שאני מכבדת אותו.

הוא: אני לא מאמין שאני שומע את זה, אותו דיסק שרוט כבר שנה, שנה היא אוכלת לי את הראש,תסבירי לה שהיא לא הסוהרת שלי!
מותר לי לדבר עם נשים, מותר לי שיהיו לי חברות, אני לא עושה שום דבר,לעזאזל,גם לה יש חברים אני לא מתערב לה.

אני יכולה לנסות לעזור לכם אבל בשביל זה אתם צריכים לעזוב לרגע את כל המילים כמו: כבוד ומגיע לי וזכותי ,שימו בצד את האשמות ההדדיות ותנסו להתמקד בצורך שלכם.
רק במה אתם צריכים עבור עצמכם ומה אתם מרגישים.
אני אנחה אתכם בשאלות.

אני פונה אליה לתת לה את ההבנה הרגשית שהיא זקוקה לה ומציעה לה לדבר לבן זוגה על הרגשות והכמיהות שקיימים בלב שלה.

ושואלת אותה:
אני מבינה שאת מרגישה חסרת ביטחון כשהוא מקיים קשרים חברתיים עם נשים אחרות מלבדך?
היא: לא, אין לי בעיה עם נשים אחרות אני רק לא סובלת אותה, היא שטן.
אני: אני מבינה שאת כועסת בגלל שבן זוגך מסרב לפעול כמו שאת מבקשת?
היא: ברור,את לא היית כועסת?
אני: אני מבקשת ממך להתמקד רק ברגשות שלך לא במעשים שלו ולפנות אליו.

היא מתחילה לדבר עם בן הזוג שלה
היא: אני כל כך אוהבת אותך,אני מרגישה חסרת ביטחון במצב הזה,אני מפחדת שתעזוב אותי,היא כל כך יפה וחכמה בעיני שכל פעם שאתה מדבר איתה אני מפחדת שתחשוב, שהיא הרבה יותר טובה ממני ותעזוב אותי וזה משגע אותי.

אני מושיטה לה טישו וקולטת בזווית העין את בן הזוג שלה זז בחוסר נוחות בכיסא האווירה בחדר פחות מתוחה
הוא קם נעמד מולה מתכופף אליה מלטף לה את הפנים
ואומר לה:

אני מצטער שככה את מרגישה לא היה לי מושג בכלל שזה הכיוון ,הרגשתי שאת מנסה להשתלט עלי כאילו אני ילד קטן שאת לא סומכת עלי.

אני אוהב אותך מאוד ויש לי צורך להרגיש שאת סומכת עלי, יש לי צורך לחיות בזוגיות שמאפשרת לי לבחור את החברים והחברות שלי ,כשאני מרגיש שלוקחים ממני את הזכות הזאת אני מרגיש כאילו לא סומכים עלי וזאת תחושה רעה. את חשובה לי ומה שבנינו ביחד חשוב לי .

היא: אתה יודע מה? אני מבינה שחשוב לך לשמור לעצמך את החופש לבחור את החברים שלך ולמרות שהבחירה בקשר עם האישה הזאת מערערת לי את הביטחון אני מכבדת את הבחירה שלך.
אני מבינה שזה חוסר ביטחון שלי עם עצמי ולא לזרוק אותו עליך, אני אוהבת אותך מאוד ולא הייתי רוצה שהמערכת יחסים שלנו תתקלקל, חשוב לי שתהיה כנה ופתוח איתי .

ועוד משהו,למרות שזה כואב לי מאוד אני סומכת עליך שלא תפגע במה שיש לנו ביחד.

שתיקה בחדר
זוג שנכנס והביא איתו מתח יושב עכשיו כשהזרתות שלהם משולבות מולי.

בימים האחרונים אני חשופה להמון האשמה, כעס, תגובות שמעודדות "זריקה של אנשים" כל מיני עצות שמכווצות לי את הבטן.

רציתי להזכיר לעצמי ולכולנו את האופציה האחרת,
האופציה להתחבר לעצמנו ולאחר שמולנו דרך הלב.
לדבר על הרגשות והצרכים שלנו בלי האשמה, בלי כעס,
לפתח את יכולת הזדהות עם הרגשות של האחרים הסובבים אותנו.