מי נרדם הלילה בסלון?

בלילה נרדמתי בסלון.

הייתי כל כך עייפה שלא היה לי כוח להרים את עצמי למיטה הזוגית.

אני עוד מעט אבוא, אמרתי לאיש שאיתי לך לישון.

הייתה לי כוונה להצטרף אליו
אבל התעוררתי בבוקר,בסלון.

זה הזכיר לי את הלילות של המריבות כשהייתי נשואה ואחד מאיתנו פרש לסלון.

איזה מסר פוגעני זה להתרחק מהאדם
שאתה אמור לרצות להיות הכי קרוב אליו

שלא נדבר על הפעמים שהשינה הייתה אומנם משותפת
אבל באמצע כמו גדר חשמלית אם היד שלו הייתה רק נוגעת בי "בטעות"
הייתי יותר מתכווצת ומתרחקת (והוא טיפוס כפית מאלה שאוהבים לחבק)

הייתי הולכת לישון עם מועקה למרות שרציתי את החיבוק והקרבה
לא יכולתי להגיד כלום, כי כעסתי

לא ידעתי איך לצאת מהמצבים האלה כשהמריבות הפכו להיות חלק מהשיגה בבית
הייתי הבן אדם הכי עצוב שאפשר.

אחרי תקופה של מריבות (היו גם ימים אוהבים באמצע)
כשהסלון הפך לחדר שינה וכל ניסיון לדבר ולמצוא פתרונות
הפך למריבה מכוערת דמעות ובכי של שנינו

הקרע כבר היה עצום ולאף אחד מאיתנו לא נשאר כוח

התגרשנו.

שנים עברו מאז בשנים האחרונות ככל שאני מתאמנת
בתקשורת מקרבת ומתנקה משיפוטים והאשמות
הרבה יותר קל לנו להסתדר

למרות שרק אני מכירה את יסודות התקשורת
ואת הכלים המועילים שלה הידע הזה משפיע בצורה נפלאה על שנינו.

התמודדות בחיים זוגיים הם חדר כושר של הנשמה

ויכוחים קטנים לדעתי תמיד יהיו גם מקרים של חוסר הסכמה
בכל זאת מדובר בשני אנשים שונים

אבל הדרך....הדרך איך להגיד דברים ובעיקר איך להבין אותם

תלויה במי שבוחר להיות במקום הרבה יותר טוב.